haot_logo-57.jpg

ספסימן (Specimen)

סקריפט (Script)

סריף (ע"ע תגים, serif)

עימוד

פאט־פייס (Fat face)

פוינט (Point)

פונט צבע (OT-SVG font)

פרמטרי (Variable)

קאפ הייט (Cap height)

קוד פתוח (Open Source)

קונדנסד (Condensed)

קונטרסט/מתח (Contrast)

קליגרפיה (Calligraphy)

קפיטל (capital)

קשידה (Kashida)

קרנינג (Kerning)

תגים

ע

פ

ק

ת

טקסט רץ

טראקינג (Tracking)

טרו־טייפ (TrueType)

כתב סת"ם

כתרים (ע"ע תגים)

כתב רהוט

לדינג (Leading)

לוגו טייפ (Logotype)

לוור־קייס (Lowercase)

ליגטורה (Ligature)

מונו־ליין (Monoline)

מונו־ספייס (Monospace)

מינליין (Mean line)

מיקוף (Hyphenate)

סלאב סריף (Slab Serif)

סמול־קאפס (Small caps)

סמי בולד (Semi Bold)

סנס סריף (Sans-serif)

כ

ל

מ

ס

בלט (Letterpress)

בסיס האות (Baseline)

גג האות

גיאומטרי (Geometric)

גופן (פונט Font)

גותי (Gothic)

גליף (Glyph)

גראנג' (Grunge)

גרוטסק (Grotesque)

גריד (Grid)

דיסנדר (Descender)

הומניסטי (Humanist)

הזחה (Indent)

הייר ליין (Hairline)

הינטינג (Hinting)

הירוגליף (Hieroglyph)

טייפ־פייס (Typeface)

טעמי המקרא/טעמים

ג

ד

ה

ט

אלפבית (Alphabet)

אובליק (Oblique) 

אולד סטייל (Old Style)  

אוניברסלי (Universal)

אופן טייפ (Open type)

איטליק (Italic)

איקס הייט (x-height)

איניצאל (Initial)

אמפרסנד (Ampersand)

אסנדר (Ascender)

אפר־קייס (Uppercase)

אות נופלת (ע"ע איניציאל)

אות ספר

אות ראווה

בולד (Bold)

בית יציקה (Foundry)

בלאק (Black)

בלאק­־לטר (Black Letter)

א

ב

מילון-11.jpg
מילון-13.jpg

אלפבית

Garamond

גרמונד: אות אולד סטייל

Helvetica

הלווטיקה: אות אוניברסלית

מילון-14.jpg

ימים ולילות: אות בעלת מבנה נטוי

k

איניציאל

&&&

אמפרסנד

ABC

Uppercase

Aa

אות ראווה

מילון-10.jpg

בלאק לטר

Avenir

אווניר: אות גיאומטרית

מילון-16.jpg

אות גותית: פרנקלין גותיק

מילון-09.jpg

גראנג'

מילון-02.jpg

גרוטסק

idea

הומניסטי

hairline

Hairline

מילון-07.jpg

משפחת נרקיס בלוק

מילון-01.jpg

טעמי המקרא

מילון-06.jpg

כתב סת"ם

מילון-12.jpg

לוגו טייפ

א

אלפבית (Alphabet)  

אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות. הכתב מורכב מאותיות המשמשות לכתיבת כל המילים הקיימות בשפה מסוימת. 

אובליק (Oblique) 

אות נטויה.

אולד סטייל (Old Style)

סגנון גופן לטיני ישן, אשר היה נפוץ באירופה במהלך המאה ה-15 והלאה. הסגנון מתאפיין בקו אמצע נטוי, סריפים הנכתכים אלכסונית והבדל מועט בעובי האות.

אוניברסלי (Universal

בהקשר הטיפוגרפי המונח מתאר סגנון פונט המעוצב באופן ששם דגש על השימושיות של האות ומיועד להתאים למגוון רחב של תרבויות ושימושים.

אופן־טייפ (Open type) 

תקן לגופנים אשר נועד להחליף את תבנית 'טרו־טייפ' (ע”ע) ולהוסיף לה תכונות טיפוגרפיות מתקדמות ותמיכה מיטבית במערכות כתב מורכבות. התקן פותח על ידי שיתוף פעולה של החברות Adobe ו-Microsoft.

איטליק (Italic

אות נטויה.

איקס הייט (x-height) 

גובה הכתב העגול בשפה הלטינית, ללא תוספת החריגה של אותיות מעל ומתחת לשורה.

איניציאל (Initial) 

נקרא גם אות נופלת, אות ראשונה במילה, המוגדלת משאר האותיות, לעיתים גם מעוטרת.

אמפרסנד (Ampersand

הסימן &. סימן כתב המשמש בשפות הלטיניות כמילת חיבור בין שתי מילים. סימן & הוא למעשה ליגטורה של אותיות המילה הצרפתית et (באנגלית: and) שמשמעה "וגם".

אסנדר (Ascender) 

חלק האות החורג מעל לשורה באותיות לטיניות.

אפר־קייס (Uppercase)

האותיות הרישיות (הכתב המרובע) בשפות הלטיניות. נקראות גם אותיות קפיטל (capital).
 

אות נופלת (Drop cap) ע"ע איניציאל

אות ספר

סגנון אותיות המתאימות לקריאת טקסטים ארוכים כספרים, חוברות או מאמרים. בדרך כלל בעלת סריפים ורמת קריאות גבוהה בגדלים קטנים. לרוב אותיות מסוג זה נוחות יותר לעין והקריאה בהן יחסית מהירה.

אות ראווה

סגנון אותיות המתאימות לשימוש בכותרות, פרסום ומיתוג. בדרך כלל בעלות אופי ייחודי שנועד למשוך את העין או ליצור תחושה מסויימת המתאימה לקונספט העיצובי.

ב

 

בולד (Bold)

אות במשקל מודגש.
 

בית יציקה (Foundry)

בית יציקה לאותיות הוא מקום בו יצקו אותיות לשימוש בדפוס בלט. לרוב היו אלה מעסיקים טיפוגרפים שעיצבו את האותיות, כמו כן בתי היציקה תפקדו כבתי דפוס אך בעיקר כסוכנות לשיווק האותיות שיצקו. השימוש באותיות יצוקות היה שיטת ההדפסה הרווחת בדפוס לאורך מאות שנים, עד לאמצע המאה ה-20, כאשר תמה תקופתו של דפוס הבלט.

בלאק (Black)

אות במשקל מודגש מאוד/כבד.

בלאק­־לטר (Black Letter)

סגנון גופן קליגרפי של האלפבית הלטיני. הסגנון היה בשימוש במערב אירופה מאמצע המאה ה-12 לערך ועד המאה ה-17 ובגרמניה עד אמצע המאה ה-20. למרות שמהווה גופן אופייני בהקשר של גרמנית, הגופן חדר לאזורים דוברי הגרמנית רק מאמצע המאה ה-15. 

בלט (Letterpress)

דפוס הבלט בצורתו המודרנית הומצא על ידי יוהאן גוטנברג במאה ה-15. בגלגוליו השונים היה טכנולוגיית הדפוס הדומיננטית בעולם. הטכנולוגיה מתבססת על שימוש בגופני אותיות יצוקים מנתך עופרת. הגופנים הללו מסודרים במסגרת ייעודית ומשמשים להדפסה על ידי משיחתם בדיו ולחיצת דף נייר אליהם במכבש הדפוס. החל בשנות ה-50 של המאה ה-20, טכנולוגיות אחרות החליפו את דפוס הבלט בקצב גובר והולך, תהליך שהושלם עד סוף שנות ה-80 של המאה. 

בסיס האות (בייס ליין Baseline)

קו תחילת האות מלמטה, למעט האותיות החורגות מתחת לשורה. 

ג

 

גג האות

הקו האופקי העליון של האות.

גיאומטרי (Geometric)

בהקשר הטיפוגרפי המונח מתאר סגנון פונט המבוסס על צורות גיאומטריות בסיסיות ופשוטות כעיגול, מרובע ומשולש.

גופן (Font)

סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי בתוכנת מחשב או בפלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.

גותי (Gothic)

(בשונה מאותיות גותיות) בהקשר הטיפוגרפי המונח מתאר סגנון אות נטול סריפים וקישוטים. לדוגמא, הגופן הלטיני פרנקלין גותיק.

גליף (Glyph)

בהקשר הטיפוגרפי המונח מתאר עצם גרפי שהוא תו בודד של פונט. בין התווים ניתן למנות את האותיות, הספרות, סימני הפיסוק וסימנים מיוחדים נוספים. 

גראנג' (Grunge)

בהקשר הטיפוגרפי המונח מתאר סגנון אות מלוכלך, מחוספס או בעל מראה מחוק. המונח מושאל מתחום המוזיקה.

גרוטסק (Grotesque)

בהקשר הטיפוגרפי המונח מתאר סגנון אות סנס-סריף בעל מראה מעט מסוגנן בקצוות ועובי אות לא מאוד אחיד. בד”כ אלו היו האותיות הסנס-סריפיות הראשונות שעוצבו אירופה. נאו-גרוטסק זה עידון של הסגנון הגרוטסקי לקו יותר אחיד ויותר מודרני.
 

גריד (Grid)

רשת קווי עזר לסידור טקסט ואלמנטים עיצוביים.
 

ד

 

דיסנדר (Descender)

חלק האות החורג מתחת לשורה.

ה

 

הומניסטי (Humanist)

בהקשר הטיפוגרפי המונח מתאר פונט המתאפיין בסגנון שנשען על שלד הכתב הקליגרפי המסורתי, בדר"כ מאופיין בתנועות זורמות  ועגולות וברמת קריאות גבוהה יותר.
 

הזחה (Indent)

ריווח התחלתי בראש פסקה.

הייר ליין (Hairline)

משקל אות דק, שהוא המינימלי ביותר.
 

הינטינג (Hinting)

התאמת גדלי הפונט לצורך תצוגה מיטבית במסכים, נעשה תוך כדי תהליך יצירת הפונט. פעולה זו ניתנת לביצוע באופן אוטומטי ע”י פקודה בתוכנה, ומאידך ניתן להתאים ידנית כל גודל של הפונט לתצוגה מיטבית על גבי המסך. יש הבדל באיכויות בין הינטיג האוטומטי להינטינג הידני, אך ההבדלים מצטמצמים ככל שטכנולוגית המסכים מתפתחת.

 

הירוגליף (Hieroglyph)

מונח המתייחס לתווים או סימנים גרפיים שמדמים דמויות מצוירות, בעיקר ציורי חיות או חפצים. תווים אלה שימשו בסיס לכתב קדום אשר היה מותאם לחריטה על חרס, אבן או עץ. 

ט

 

טייפ־פייס (Typeface)

סגנון, טיפוס או משפחת אותיות המעוצב על פי מאפיינים מסויימים הקבועים לו. משפחה כזו יכולה להכיל משקלים שונים, הטיות ואפשרויות נוספות, כל אפשרות כזאת היא גופן אחד מתוך משפחת הגופנים.

טעמי המקרא (טעמים)

סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה) ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט. בהיבט מסוים, טעמי המקרא הם סימני הפיסוק הקדומים של השפה העברית.

טקסט רץ

גוף הטקסט הנועד לקריאה שוטפת. בשונה מכותרות או הערות.
 

טראקינג (Tracking)

ריווח אחיד בין מילים ואותיות.

טרו־טייפ (TrueType)

תקן גופן שפותח על ידי Apple בסוף שנות ה-80 כמתחרה לגופני 'סוג 1' של  Adobe המשמשים ב- PostScript. התקן הפך לפורמט הנפוץ ביותר עבור גופנים במערכות ההפעלה הקלאסיות. יתרונו העיקרי של תקן זה היה בכך שהוא הציע למפתחי גופנים מידה רבה של שליטה בדיוק על אופן הצגת הגופנים, עד לרמת הפיקסל ובגדלים שונים. בימינו תקן זה הפך פחות פופולרי בעקבות פיתוחו של תקן ה'אופן־טייפ' (ע"ע).

כ

 

כתב סת"ם

(ראשי תיבות ספר תורה, תפילין, מזוזה). אותיות האלפבית של הכתב העברי המרובע, הנקרא גם אשורי, הנכתבות בצורה מיוחדת ועל פי כללים יחודיים ומיועדות לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות. מלאכה זו נעשית אך ורק באופן ידני, בדיו על גבי קלף ועל ידי בעל מקצוע הנקרא סופר סת"ם.

כתרים ע"ע תגים

כתב רהוט

כתב יד, כתב עגול. ע"ע סקריפט

ל

 

לדינג (Leading)

ריווח בין שורות בפסקה.
 

לוגו טייפ (Logotype)

לוגו המורכב מאלמנטים טיפוגרפיים בלבד, כגון שם החברה או המוצר. 

לוור־קייס (Lowercase)

אותיות הכתב העגול בשפות הלטיניות.

ליגטורה (Ligature)

תו המשלב שני תווים סמוכים או יותר, לסימן גרפי אחד. מצב זה מתרחש, למשל, כאשר שתי אותיות בעלות סממנים דומים נכתבות זו ליד זו באופן תדיר או במילים נפוצות מאוד.

מ

 

מונו־ליין (Monoline)

סגנון גופן בעל עובי קו אחיד. כלומר, עובי הקו האופקי אינו שונה מעובי הקו האנכי של האות.

מונו־ספייס (Monospace)

סגנון גופן ברוחב אות אחיד. נקרא גם גופן ברוחב קבוע, או גופן לא פרופורציונלי. זהו גופן שלכל אותיותיו יש רוחב זהה – להבדיל ממרבית הגופנים, אשר בהם הרוחב שונה מאות לאות.

מינליין (Mean line)

קו הגג של הכתב העגול בשפה הלטינית.

מיקוף (Hyphenate)

שבירת מילה בסוף פסקה על ידי מקף והמשכה בשורה הבאה. נועד למנוע בעיות של ריווח בין מילים ואותיות בטורי טקסט.

ס

 

סלאב סריף (Slab Serif)

סריף עבה. נקרא גם סריף מרובע. סריף זה לרוב יהיה בעובי האות, בולט מאוד ובעל תפקיד משמעותי בצורתה של האות.
 

סמול־קאפס (Small caps)

אותיות לטינות מרובעות (קפיטל) כאשר מופיעות בגובה זהה לאותיות העגולות (לוור־קייס).

סמי בולד (Semi Bold)

משקל אות חצי מודגש / חצי כבד. 

סנס סריף (Sans-serif)

סריף (תג) הוא משיכת קו האות כלפי מעלה (בלטינית לצידי האות). סגנון כתב ללא סריף, המקובל בעיקר בדפוס המודרני, נקרא סנס סריף. בדרך כלל אותיות בעלות סריף קריאות יותר מאותיות ללא סריף ומשמשות לרוב בטקסט ארוך לקריאה ממושכת. לעומתם, גופנים סנס סריפיים משמשים לרוב לכותרות ולהצגה על גבי מסך. הם משדרים פשטות, מודרניות ומינימליזם והפכו לנפוצים ביותר במהלך המאה ה-20.

ספסימן (Specimen)

מסמך המפרט ומציג את הגופן על מאפייניו השונים.

סקריפט (Script)

גופנים המבוססים על כתב יד. נקראים גם כתב רהוט. משמשים בדרך כלל לתצוגה או להדפסה מסחרית, ולא לטקסט רץ.

סריף (serif) ע"ע תגים

ע

 

עימוד

שם כללי לטכניקה, לתפיסה התכנונית ולעיצוב של מספר אלמנטים גרפיים וטקסטואליים על גבי עמוד. ברוב המקרים, בהקשר של עיתון, מגזין, אתר אינטרנט או ספר. עימוד מתייחס לגודל הכותרות, סוג וגודל הגופן, אורך השורות ורוחב הטורים, חלוקת העמוד לטקסט ותמונה והיחסים ביניהם ועוד.

פאט־פייס (Fat face)

סגנון גופן סריפי, בעל קונטרסט גבוה בין הקווים האופקיים לאנכים, כאשר אחד מהם מודגש במיוחד. גופנים אלו הופיעו בלונדון בתחילת המאה ה-19 והפכו לפופולריים מאוד. יש המתארים אותם כגופני התצוגה הראשונים, טרם הופיעו גופני הסלאב סריף, זמן קצר לאחר מכן.

פ

 

פוינט (Point)

יחידת המידה הטיפוגרפית הקטנה ביותר. משמשת למדידת גודל גופן, ריווחים ופריטים אחרים בעימוד. גודל הנקודה הוא 1/72 אינטש או 0.353 מילימטר או 1/12 פיקה אמריקאית (יחידת מידה טיפוגרפית).
 

פונט צבע (Open Type - SVG font)

פורמט שבו גופן אופן טייפ מיוצג כגרפיקת SVG (גרפיקה וקטורית הניתנת להרחבה). מה שמאפשר תצוגה של צבעים, מעברי צבע, טקסטורות ועוד, בכל תו מאותיות הגופן.
 

פרמטרי (VF, Variable font)

פורמט אופן טייפ בעל טכנולוגיה המאפשרת לשנות את הפונט בפרמטרים משתנים כגון רוחב, גובה, הטיה וסוגי משקלים, בטווחים שנקבעו מראש ע”י מעצב הגופן. כלומר, קובץ גופן אחד המכיל בתוכו טווח רחב של משקלים ואפשרויות נוספות.

ק

 

קאפ הייט (Cap height)

גובה האותיות הגדולות בשפה הלטינית.

קוד פתוח (Open Source)

מושג המשמש בעולם התוכנה לציון קוד מקור פתוח ונגיש לכל החפץ בו והוא חופשי לשימוש, לצפייה, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת. כמו כן ישנם פונטים היוצאים לאור בקוד פתוח, משמעות הדברים היא שהפונט מופץ לקהל הרחב ללא עלות ולשימוש מסחרי חופשי.

קונדנסד (Condensed)

סגנון גופן בעל אותיות צרות או גבוהות יחסית. לגופנים מסוג זה יהיה גם מרווח קטן יותר בין אות לאות.

קונטרסט/מתח (Contrast)

הניגודיות בין המשיכות העבות והדקות באות. ישנם גופנים בעלי מתח גבוה וישנם בעלי מתח נמוך-high/low contrast. 

קליגרפיה (Calligraphy)

אמנות הכתיבה הידנית. לרוב נעשית על ידי כתיבה בציפורן טבולה בדיו.

קפיטל (capital) ע"ע אפר־קייס

קשידה (Kashida)

(בשפה הערבית ודומות לה) הארכת תווים על מנת להתאים את המילים לרוחב הפסקה.
 

קרנינג (Kerning)

התאמת המרווח בין כל שני תווים בגופן. פעולה זו נעשית בתהליך עיצוב האות, כדי להשיג תוצאה נעימה מבחינה ויזואלית. פעולה זו נעשית באופן ממוקד גם תוך כדי השימוש בגופן, במהלך עיצוב תיבת טקסט למשל.

ת

 

תגים

בהקשר הטיפוגרפי תג הוא סריף. כלומר, משיכת קצה קו האות כלפי מעלה (בשונה מלטינית, שבה מושכים לצידי האות). אך בהקשר המסורתי, מקור המילה תג הוא מתחום כתיבת הסת"ם - 'תגין' (הנקראים גם כתרים) הם סימני ההיכר הבולטים ביותר של כתב הסת"ם והם קווים העולים מאמצע גג האות כלפי מעלה ונראים כמו עיטורים לאותיות. לפי ההלכה היהודית יש שני סוגי אותיות מתוייגות, יש המתוייגות בשלושה תגין (ש,ע,ט,נ,ז,ג,ץ) ויש המתוייגות בתג אחד בלבד (ב,ד,ק,ח,י,ה).